Nepal, Israel · 16 Days · 24 Moments · September 2017

טיול בת מצווה לנפאל


15 October 2017

זהו... בבית.אחרי יותר מ 12 שעות מאז שיצאנו מהמלון... עייפים בסהכ שמחים לחזור הביתה. אבל גם קצת עצובים שנגמר הטיול.. החופש.. . טוב. עבר יותר משבוע מאז שחזרנו..חזרה לשגרה באמת מאד קשה.. תחושת החופש בחופש הייתה ממש טובה.. הנשימה היתה טובה..בלי מועקה. .בלי לחץ..אוויר שכמה שהיה מפוייח..ככה היה נקי וטהור. . בלילוץ הראשונים לחזרה רק חלמתי על נפאל וכל התעוררות לוותה בשניות ראשונות של הבנה איפה אני. המחוייבות לשגרה גדולה עלי ומעיקה ואני מרגישה שרק רוצה לחזור לחופש. כמה תובנות מהטיול: אין כמו טיול אתגרי כזה לגיבוש משפחתי. היעדים הךא בנאליים האלה מציבים בפני כל אחד מאיתנו התמודדות עם קשיים ועם דברים חדשים וביחד אנחנו מתחזקים ומתגבשים. תמר אלופה בהקפצת חלוקי נחל על המים. אין כמו בידה בשירותים. חייבים להמשיך לטייל כל שנה חוויה חדשה. זו חייבת להיות השאיפה שלנו. אין כמו המשפחה הקטנה שלי עם כל המורכבות והמתחים שלה... אין כמו האהבה שלה.. ❤.

13 October 2017

בדרך עצרנו עוד לקנות קופסאות תה שונות בחצי מחיר ממה שבתאמל..הצטיידתי בכמה קופסאות יפות.. יצא שמהסיור הזה יצאנו לא רק סופר שבעים אלא גם עם קניות שוות..לפחות מבחינת מחירים. הכי שווה זה ה"שלג" שבגודל שקניתי כל המחירים בתאמל היו יותר מ900 רופי..אני קניתי שניים ב 1000 רופי! מחיר מצויין. זהו.. נגמר הסיור היה מצויין! חזרנו למלון מאובקים מאאד אבל עם חוויה קולינרית ותרבותית מיוחדת. ניסים הלך לעשות שוב מסג', תמר ואני נחנו קצת במלון..הלכתי להשלים מעט קניות... וכשניסים חזר מהמסג' יצאנו לאכול א. ערב. אני הייתי מפוצצת מהסיור.. תמר וניסים התפנקו בסטייק והמבורגר..לקראת סיום הטיול.. תמר שתתה לאסי מתוק לקינוח.... לאחר הארוחה הלכנו לסופר הגדול שיש פה.. הצטיידנו בכמה קניות אחרונות ו....זהו..התיקים מאורגנים כמעט לגמרי.שילמנו במלון..הזמנו מונית למחר בבוקר..התקלחנו ומוכנים בלב כבר לקראת החזרה מחר. סהכ היה טיול ממש טוב. אני שמחה מאד שבחרנו והחלטנו על היעד הזה.. כל מה שתיכננו יצא לפועל בצורה מושלמת... כל אנשי המקצוע שבחרנו בהם היו מעולים!!! וסהכ הסתדרנו לא רע שלושתנו... יש לי כמה תובנות מהטיול... בהמשך אכתוב
ממה שראיתי בטאמל. המנה השניה שאכלנו היתה מו מו.. זה בעצם כיסונים ממולאים בבשר או עוף או ירקות.. הכיסונים עצמם מאודים... המקום בו אכלנו הוא בעצם מסעדה קהילתית שהרווח הוא למען הקהילה..טעים מאד היה. המנה השלישית היה מעין סמבוסק.. מטוגן עם ירקות..בעצם זוהי מנה הודית במקור.. גם כמובן טעימה מאאאד מעט חריפה. באותו המקום ישנה גם חנות לממכר מתוקים..קניתי שני מגשים של ממתקים נפאליים... נראה איך יהיו בארץ. המנה הרביעית היתה טעימה מאד.. זהו בעצם כדור של בצק דק מאד שממלאים אותו בכל מיני ירקות חתוכים דק ומטגנים..את המנה הזו יש אנשים שמוכרים על אופניים בכל פינת רחוב... הדוכן שממנו אכלנו את המנה הזו זהו דוכן קבוע שהמיוחד בו הוא שעל הכדורים האלה שופכים יוגורט קר ממותק מעט מה שממתן קצת תץאת הטעמים וככה יוצאת מנה שיש בה את כל הטעמים מלבד מרירות... היתה גם טעימה מאד..בשלב הזה היינו כבר מפוצצים. .. תמר וניסים לא טעמן..בעיה שלהם הפסידו. משם הלכנו לדוכן שמוכר לאסי מצויין!! מתוק וסמיך בדיוק במידה..מעל מפוזרים קצת צימוקים. קוקוס טחון קוקוס יבש.. היה סיום מצויין לסיור קולינרי מעולה ומשביע!

12 October 2017

עשינו קצת קניות..לעצמנו ומעט מתנות. זהו.... מחר יום אחרון. היום..יום אחרון לפני טיסה חזרה לישראל מחר... עשינו היום סיור קולינרי..זה סיור מודרך..המדריך היה בחור צעיר נפאלי שלקח אותנו לאכול אוכל מקומי במקומות שידועים רק לנפאלים..שלעולם לא היה סיכוי שהיינו מגיעים אליהם לבד. אני לא זוכרת את השמות של הכל אבל היה ממש טעים!! הדבר הראשון שאכלנו היה מעין לביבת עדשים גדולה שמוגשת עם תבשיל תפוחי אדמה ותבשיל סויה חריף.. לביבה עצמה..משרים עדשים במים עד שמתרככות אחכ מקלפים אותן אחת אחת ומועכים למעין עיסה.. את העיסה הזו מטגנים על טאבון... ממש טעימה!המקום עצמו שאכלנו בו היה ממש מקומי.. עלינו במדרגות צרות וישנו המקום עצמו קטן מאד נמצא מעל חנויות ובעצן מגיעים אליו סוחרים מהאזור... בקיצור ממש טעים ומיוחד. האזור עצמו שהסתובבו בו היה מחוץ לאזור התיירים..אלא ממש מרכז קניות גדול /שוק של קטמנדו...המקום שבו מרבית המקומיים באים לערוך קניות לקראת פסטיבל נוסף שיש להם בקרוב. זהו גם מקום שבו יש סוחרים סיטונאים של סחורות שנמכרות בטאמל.. רק שפה נמכרים בחצי מחיר. ממש מגניב. קניתי כמה דברים במחירים שפויים לגמרי וזולים

11 October 2017

עוד לא ממש התחלנו בקניות גדולות. . שמנו בגדים לכביסה..מחיר כפול מפוקרה. אכלנו א. ערב וחזרנו למלון. הערבים לא פשוטים בכלל..כולם עייפים.. אין פרטיות לאף אחד . אנחנו שבועיים כבר 24 שעות יחד..לא רגילים לזה... בערב אני מתחילה לאבד כבר את הסבלנות.... אבל חייבים להבין שמגיע זמן שכל אחד צריך את השקט שלו. יום חמישי..יום לפני אחרון. היום החלטנו ללכת לעשות מסג'.. מצאנו פרוסקט במלון..מחיר מצויין..1200 רופי למסג כל הגוף לשעה וחצי. 1200 רופי! = 12$!= סביב ה 50 שח!!לשעה וחצי!! כל הגוף!... החלטנו לקחת את הסיכון שסה לא יהיה מוצלח. .. היה מושלם!!! עשינו כל אחד פדיקור לרגליים...כיף! טיפול לפנים שמבוסס על מסיכת פירות וירקות..היה מפנק ביותר ולקינוח מסג' לכל הגוף.. כל אחד שעה וחצי. איזה מסג'!! פירוק עצמות! מצויין וכואב גם יחד. היה באמת מוצלח מאד. אם יתאפשר ניסים יילך גם מחר. אחרי המסג' טיילנו עוד קצת בטאמאל.. לדעתי אין מה להשוות בין פוקרה לקטמנדו..בעוד שקטמנדו עיר סואנת רועשת מלוכלכת... פוקרה כ הרבה יותר נעימה. לא שאין בה תנועה..יש הרבה.. אבל משהו באנרגיות שבה ככל הרבה יותר שליו..לטעמי מהנה יותר מקטמנדו.
ירדנו לאכול א. בוקר במסעדה הצמודה למלון והארוחה היא חלק מהמחיר. סהכ ארוחה נחמדה.. אפשרות לחביתה עם בייקון קפה או תה ומיץ קר.. אן פנקייק עם בננה.. סלט פירות .. גרנולה. נחמד. החלטנו לנסוע למקדש הקופים. בהתחלה תיכננתי ללכת ברגל אבל ניסים ותמר ממש ביקשו שניקח מונית.. מצאנו מונית..מזל שלקחנו מונית. דרך ארוכה ולא בטוחה בכלל שהיינו מוצאים את הדרך. התמקחנו על המחיר..והנהג לקח אותנו עד למקדש הקופים. המקום עצמו מגניב..מלא קופים..מסתובבים חופשי אי אפשר לגעת בהם..גם לדעתי מסוכן וגם הם לא מאפשרים לגעת בהם.. יכולים להיות תוקפניים. יש שם במקדש גם מקום קדוש לבודיסטים.. מזכרות לקניה.. בקיצור הסתובבנו שעה כמו שקבענו עם הנהג..ואז בהברקה של רגע הצעתי שניסע גם לבקטפור אם כבר סגרנו עם הנהג..ג לקח אותנו לבקטפור.. העיר העתיקה.. נחמד. המקום השתמר לאחר רעידת האדמה סהכ יפה מאד. המקום נחמד ויפה..קנינו קצת מזכרות הסתובבנו.. סהכ היו שעתיים לא רעות.. חזרנו למלון עם אותו נהג..סגרנו איתו דיל מראש. אחרי שראיתי את המרחק והנסיעה עצמה..בהחלט הגיע לו המחיר שהוא ביקש. חזרנו למלון. הסתבובנו קצת באזור הטאמאל...

10 October 2017

אתמול כשהגענו למלון אחרי הראפטינג היו מלא הודעות בוואטצאפ..מסתבר שהיתה תאונת ג'יפ שהיו מעורבים ישראלים... למזלנו הצלחנו להרגיע את כולם. ..✋✋✋ בנתיים מתבשלים באוטובוס שסגר את המזגן ובנתיים כיבה את המנוע... מתחיל להיות מייאש. הגענו לקטמנדו אתמול סביב 18 וחצי. איך שירדנו מהמונית קפצו עלינו מלא נהגי מוניות..אחד זכה בנו..לקח אותנו למלון תמורת 5 דולר..טוב שלקחנו מונית..בחיים לא היינו מגיעים לבד. המלון נחמד. לדעתי לא יותר מזה..בבוקינג הוא מוגדר מלון 4 כוכבים. .לא בטוחה שאני מסכימה עם זה.. החדר סהכ סביר יחסית מרווח. .מיטה זוגית ועוד מיטת יחיד..יש מזגן טוב..טלוויזיה שלא ככ עובדת..אפילו ווילונות כהים להחשיך את החדר בבוקר..אבל.... המקלחת..לא משהו בכלל.. כל הכלים הסנניטריים....אסלה..כיור..וטוש חדשים וטובים..אבל הרצפה מגעילה..ישנה.. והמקלחת עצמה קטנה מאד.לא נוחה. אם הייתי יודעת לא הייתי לוקחת את המלון הזה.. לא נורא. .גם זה יעבור. העיקר שיש מים חמים להתקלח. להוריד את כל האבק והפיח. שמצטברים במשך היום מסיבובים בעיר. הבוקר התעוררנו... אני כבר סביב5.. תמר קצת אחרי וניסים ישן עד 9 בערך...
ללא מזגן.. מושבים לא נוחים.. והרבה רעש. הנסיעה חזרה היתה לא פשוטה. . בחלק הראשון של הנסיעה הדרך היתה מאאאאאד משובשת. . זהו חלק שעובדים בכביש..סוללים כביד חדש ..המון מהמורות ומאד מםחיד ומסוכן שכן כל הדרך מעל הנהר..בקצה..באמת מפחיד. מחצית השניה של הדרך היתה כבר על דרך סלולה סהכ נסיעה סבירה יותר. אם אפשר להגיד על נסיעה בנפאל שהיא סבירה.. חוקי התנועה פה הם בגדר המלצה בלבד..כלי הרכב ישנים מאד הדרך משובשת ומפחידה.. סכנת נפשות לסירוגין. אבל הנהגים מנוסים. .כך לפחות אני מקווה... הגענו בערב למלון עייפים אך מאאאד מרוצים. הבוקר יצאנו באוטובוס לכיוון קטמנדו... נסיעה שאמורה להיות כ 7 שעות.. התלבטנו אם לקחת טיסה ולחסוך את השעות האלה או לחוות עוד חוויה ולחסוך את הכסף..הבדל משמעותי ביותר בכסף... נסיעה ב באוטובוס עולה כ 7.5 דולר לאדם וטיסה עולה סביב 120 דולר לאדם.... . הנסיעה לקטמנדו באוטובוס סביר יחסית אפילו יש מזגן שמצליח להקפיא לסירוגין. .. עכשיו תקועים בפקק כבר למעלה משעה תנועה בקושי זזה... מסתבר שהתהפך אוטובוס.. חלפו לידנו אמבולנסים ומשטרה..נקווה שהכל בסדר ולא היו נפגעים. .בטח לא ישראלים.
יצאנו לדרך אחרי א. בוקר מצויינת שכללה פנקייקים..ביצים קשות.. טוסטים..ממרחים כמו חמאה חמאת בוטנים ריבות דבש.. היה טעים ומושקע. החתירה ביום השני אמנם היתה קצרה למדי אבל מלאה באשדים סוערים יחסית.. האחרון היה סוער במיוחד.. היה מעולה!!! פשוט חוויה חד פעמית. מידי פעם איפה שהתאפשר קפצנו למים ושחינו..פשוט צפנו עם הזרם עד לנקודה שבה אמרו לנו לעלות. חעלוץ לסירה חזרה היה לא קל..כאשר מישנו מהסירה מושך למעלה וצריך לעלות את כל הגוף מעבר לסירה. היה קשה אבל מצחיק לאללה.. לקראת נקודת הסיום איפשרו לנו לקפוץ לשחות שוב..הזרם היה חזק למדי ותמר ואני החזקנו את אחד הקייאקים, כל אחת מקצה אחר..מזל שהצלחנו לאחוז בקייאק בזמן מאחר ולא הצלחנו לשחות לסירה והתחלנו מעט להסחף. החותר קייאק המצויין הביא אותנו בסופו של דבר לחוף בנקודה רחוקה מהסירה שלנו כ 300 מטר. בנקודת הסיום העלינו את כל הציוד לכביש..החלפנו לבגדים יבשים ובנתיים הצוות עשתה פריסה של א. צהריים... שוב לחם עם גבינה וכו. היה על הכפאק. האוטובוס הגיע לאחר כשעה של מנוחה והתחלנו בנסיעה ארוכה חזרה לפוקרה. האוטובוס כמו טיולית ישנה של הצבא מימי הסרט "הלהקה" ..😄
אם היתה תלויה על המשוט סימן ששירותים פנויים..אם היא על החול סימן שהשירותים תפוסים. שתינו קפה.. תה.. אכלנו פופקורן. .נחנו... תמר התאמנה על הקפצת אבנים על המים.. אלופה שכמותה! הצוות בנתיים הכין מרק טעים ועוד קרקר מטוגן..לא יודעת איך הוא נקרא..טעים מאד. א. ערב היתה מוכנה בהמשך..פסטה עם רוטב שמנת.. ירקות מאודים ברוטב טעים.. ציפס.. היה ממש משביע וטעים. הודלקה מדורה.. ישבנו קצת סביב המדורה אבל היה קשה לייצר שיחה... היו איתנו בקבוצה עוד 2 סינים..רק אחד דובר אנגלית..שני אנגלים.. זוג צעיר נשוי שמטייל הרבה בעולם הבנתי ועוד מטיילת יחידה מצרפת..קצת מוזרה אם אפשר להגיד... אז שיחה לא ככ קלחה.. כבר היה ערב..וחושך.. בשלב מסויים הלכנו לישון. השינה היתה באוהל על החול. קיבלנו מזרנים דקין ושקי שינה אבל היה ככ חם שישנו רק על המזרנים ולקראת בוקר שנהיה מעט קריר יותר השתמשנו בציפה שהבאנו מהבית. בשקי שינה השתמשנו ככריות. חצי לילה לא ככ ישנו.. לא היה מאד נוח והיה חם ומחניק..לא נורא שרדנו את זה. ב 5 בבוקר כבר התעוררתי בהמשך תמר וניסים התעוררו.. הצטות התעורר והרתיח מים לקפה ותה.. היה בוקר נעים וקריר.
יצאנו לדרך... היינו שמונה של סירה אחת כולל המדריך. היתה סירה נוספת עליה כל הציוד למחנה ולמטבח ועוד 3 חותרים על קייאקים שהיו מלווים וחתרו בצמוד לסירה שלנו כך שאם חלילה מישהו נופל הם ישר מגיעים אליו. גם במקומות שבהם יכולנו ל.פוץ למים הם היו מסביב ועזרו למי שהיה צריך חהגיע חזרה לסירה. ביום הראשון שטנו על הנהר כשעתיים..עברנו אשדים סוערים...בהתחלה היה מפחיד מאד..כולנו היינו קצת בחרדה ועוד לא משוחררים.. הגענו לנקודץ הפסקה בה הצוות עשה פריסת צהריים נחמדה.. סנדוויצים עם גבינה נקניק.. שעועית..חתכו סלט אליפות ופירות.. היתה באמת א. צהריים אליפות..שבענו. בשלב הזה תמר התחילה כבר להשתחרר ולהרגיש בנוח בסביבה... חזרנו לסירה ומשם החל כיף אמיתי.. הרגשנו בטוחים יותר משוחררים יותר..עברנו אשדים סוערים אמנם היינו קצת מבוהלים מליפול אבל נהנים מכל רגע.. רטובים לגמרי כבר... חתרנו עוד כשעתיים והגענו למקום הקמת מחנה לילה... אמנם היה עוד קצת מוקדם אבל היה מה לעשות. הקמנו אוהלים החלפנו לבגדים יבשים..הצוות הכין מים חמים ופינת קפה ותה טהחל לבשל א. ערב. הוקמה נקודת שירותים .. בה הסימן שהם תפוסים היתה קסדת מגן

7 October 2017

מקווה מאד שגם יהיה כך. החברה שדרכה אנחנו עושים את הראפטינג נשמעת מקצועית מאד..ייתכן שקצת יותר יקרה מאחרים אבל לדעתי, ואני מקווה שכך..זה בגלל המקצועיות שלהם. אז היום אחהצ נפגשים לתדריך אצלם במשרד ומחר יוצאים בבוקר סביב 6 בבוקר.. בתוכנית נשייט ביום הראשון כשעתיים וחצי. .רק הגעה למקום לוקחת בערך 1 וחצי. .. יהיה בסדר. נחמד בטוח. אחר כך ביום שלישי ארבעה ימים בקטמנדו שם נטייל בעיקר בעיר.. בבקטפור העיר העתיקה.. נעשה קניות אחרונות ...נחזור הביתה. אז היינו בראפטינג.. יומיים..היה מצויין!!! כיף אדיר..מעבר למה שכל אחד מאיתנו ציפה. היה מאתגר ומגבש והתמודדות עם משהו חדש ומפחיד שלא התמודדנו איתו מקודם. נהנו מאד. התחלנו ביום ראשון בבוקר בשעה 7 בבוקר. .יצאנו מפוקרה באוטובוס של החברה paddle nepal לכיוון נקודת ההתחלה של הראפטינג..בערך שעה וחצי נסיעה. בנקודת ההתחלה הורדנו את כל הציוד לגדת הנהר..זה לא היה ה seti river אלא שלוחה של נהר אחר שהתחברה אחרי כ2 קילומטרים לנהר הסטי. בנקודת ההתחלה קיבלנו קסדטץ וחגורות הצלה ותדריך בטיחות נוסף..מה עושים במקרה שנופלים למים ואיך עובדים כקבוצה בהתאם להוראות של המדריך.
סהכ לא נורא..בבוקר..צ'אפטי..ביצה..בשלב מסויים גם דייסת שיבולת שועל טעימה.. קפה ותה כמובן. . מזג אוויר - כאמור קר בלילה... בבוקר עם המאמץ הפיזי חם..חולצה קצרה לרוב.. קושי - קשה מאד!!דרך שנראה שלא נגמרת לעולם..בסוף נגמרה... הגענו לנקודת הסיום בה חיכה לנו ג'יפ שלקח אותנו חזרה לפוקרה..חזרה לצילוויזציה..חזרה לטלפונים..ל.שר עם העולם... יומיים אנחנו כבר בפוקרה..נחים. אתמול עשינו מסג חלומי..מסג של טרקרים..תאילנדי עם עיסוי רקמות מעולה!! מקווים שייצא לנו לעשוץ אחד נוסף בקטמנדו לפני שנחזור.. בנתיים בפוקרה אנחנו נחים..מטיילים ברחוב..חושבים מה לקנות לעצמנו מזכרות..מתנות לאנשים.. אוכלים.. רוב הכסף יוצא על אוכל..על מים.. אין מה לעשות. צריך לאכול ולשתות. המלון שאנחנו נמצאים בו נחמד למדי..מאד פשוט..בלי מזגן..יכול להיות שהיה עדיף עם מזגן.. בעיקר בשעות הצהריים. אבל יש מאוורר תקרה שסהכ עושה עבודה לא רעה אבל עדיין הלחות מקשה עלינו קצת..בעיקר בשעות הצהריים. מלון משפחתי ויחס מעולה על המשפחה. מאד נחמדים ואדיבים. זול יחסית, א. בוקר צנועה ומספקת. Blossom Hotel.. מחר יוצאים לראפטינג..יומיים.. נשמע כיף גדול.

5 October 2017

ראינו שמיים נקיים בלי טיפת ענן אחד זרועי כוכבים...יפיפיים. .. מושלמים. הרגשה שאם יש אלוהים. .הוא אוהב אותנו מאד..איפשר לנו לעלות לראות את הזריחה בראות שיא... מעולה..נקייה מושלמת. תמר- היתה נהדרת!! היה קצת קשה... כשלכולם היה קשה... אבל סהכ הלכה יפה מאד..עזרה המון לתמר הקטנה.. התחברו בצורה מקסימה... באמת.. היתה ממש על הכפאק. אנחנו ככ שמחים שזכינו לחוות איתה סוג כזה של טיול. זכות גדולה. העיקר..שרדה את כל הימים האלה בלי wifi.. התנתקות מבורכת לכולנו. איך שהגענו לחדר במלון..התחברנו מחדש..מילאנו מצברים. מה עוד בטרק? טיפוס.- קשה..מדרגות שלא נגמרות... נוף - מדהים!! ירוק..ג'ונגל אמיתי...עם רעשים של גונגל..לחות של ג'ונגל. . עצים עם שורשים של טרזן..מזל שלא נפגשנו עם חיות של ג'ונגל. ..כמה עלוקות וזה הכל.. בדרך עברו אותנו חמורים שמעבירים משאות מכפר לכפר..כבשים.. אבל לא מעבר לכך. שינה - בגסט האוסים..פשוטים מאד..מספקים את הצרכים הבסיסיים ביותר..מקלחת..לא תמיד חמד..שירותים בול קליעה.. מיטות פשוטות אבל סהכ נקיות... לא תמיד אור בחדר.. ארוחות קבועות..מלא פחמימות..כמעט רק פחמימות...אורז ואיטריות עם ירקות
למטה. העלייה היתה ככ קשה.. ככ מאומצת... נראה לי שאנחנו בכלל לא תופסים את גודל המאמץ שעשינו... הירידה לעומת זאת..לא פשוטה גם..המון מדרגות לרדת שאמנם מבחינת מאמץ פיזי פחות קשות אבל העומס על הרגליים הוא גדול ומקשה ומכאיב... הלילה הראשון ולמעשה היחיד בירידה עצרנו בכפר מרכזי גם כן עמוס מטיילים... זו עונת התיירות בנפאל..גם מבחינת מזג האוויר וגם מהבחינה הזו שהנפאלים עצמם חוגגים חג ולכן יש הרבה תיירים נפאלים ולא רק מערביים..... בגללה עומס נאלצנו לישון בגסט האוס לא איכותי במיוחד.. אבל לא נורא גם אותו שרדנו. למחרת התעוררנו...ירידה יחסית קלה של כשלוש שעות ו...הגענו ליעד!! סיימנו את הטרק.. אושר!! חיכינו לגיפ שהגיע ולקח אותנו חזרה לפוקרה. אושר. מזג אוויר? מושלם!! במשך היום אף לא טיפת גשם אחת. בשני הלילות הראשונים גשם מהרגע שהגענו לגסט האוס עד הלילה מתישהו. ..כשהתעוררנו כבר לא ירד גשם.... בלילה שעלינו לראות את הזריחה..התעוררנו לקול טפטוף מהמרזף.... בהתחלה התבאסנו מהגשם אבל כשפתחנו את היציאה למרפסת ראינו שהכל יבש..רק טפטוף. ... וכשיצאנו..הרמנו את הראש ו....
בלילנ השלישי הגענו לכפר מרכזי שממנו יטצאים בבוקר ל poon hill.. זהו כפר גדול מרכזי שמתנקזים אליו המון תיירים..כולם מתעוררים לפנות בוקר סביב 3 וחצי ועם פנסי ראש ובגדים חמים יוצאים לראות את הזריחה. קור כלבים בחוץ..גובה סביב 3000 מטר...לבושים חם מאד..מתחילים לטפס...ומטפסים ומטפסים..בערך שעה במדרגות חשוכות שלא נגמרות...ומזיעים כי המאמץ הקשה עחד עם כל הבגדים הטרמיים עושים את שלהם.... כשמגיעים לפסגה רואים את שיירת הפנסים שממשיכה לטפס למעלה... מחזה באמת נחמד מאד..מרגש אפילו. . כולם עם מצלמות מתחילים לצלם..קרני שמש ראשונות מתחילות לבצבץ... לאט לאט רואים את הזריחה עד הרגע שבו השמש מפציעה לראשונה לרקע קריאות התרגשות של כל האנשים..מחזה מרהיב מרגש ומיוחד. מסביב פסגות הרים מושלגות. .. מוארות מקרני שמש ראשונות.. יופי שקשה לעכל ולתפוס. מחזה שבשבילו היה שווה לטפס ולטפס את כל המדרגות....עד שכל השרירים דואבים ותפוסים.. כל המקלחות בתת תנאים. .. שווה. פשוט מחזה עוצמתי ויופי טבעי אמיתי מרהיב. אחרי כשעה ירדנו מההר חזרנו למלון..התארגנו אכלנו א. בוקר ויצאנו שמחים ומאושרים בדרכנו חזרה למטה. כמה כיף להיות בדרך
דווקא לא רע בדרכ בכלל. שתינו תה או קפה... תשינו מרק בתחילת הארוחה... דיאטה דלת פחמימות? מצחיק מאד... דיאטה רבת פחמימות... כל ערב היינו מזמינים א. ערב מחכים שיגיע האוכל... לוקח לו זמן...לרוב מנסים להתעלם מתנאי ההגיינה שמסביב... לאחר א. ערב מזמינים א. בוקר למחרת קובעים שעה שאוכלים והולכים לישון יחסית מוקדם. גמורים מעייפות. המאמץ הפיזי במשך היום ככ קשה...וככ הרבה אנרגיה מוציאים כך שדי נפלנו מהרגליים כל ערב. איפה מתקלחים? אז זהו. .. שלא בכל ערב היתה לנו מקלחת ושירותים בחדר..התקלחנו במקלחות משותפות ושירותים משותפים. פשוט לעצום עיניים ולהתעלם ולעשות הכל מהר מהר... הכל מאד ישן מקי בסטנדרטים של נפאל..פחות של עיניים מערביות...למשל אין כיורים לשטיפת כלים במטבח..רוחצים כלים בברז בחוץ..עם סבון?אולי.. לגמרי אולי. שירותים? בדרכ בול פגיעה..בהצלחה. חא נעים בכלל אבל שרדנו את זה. בעיקר את הריח... בחלק מהמקומות היו גם שירותיים מערביים..ועדיין לא ממש מפתים. החלק מהמקומות היו לנו שירותים ומקלחת בתוך החדר ... חלקם יותר טובים חלקם פחות טובים..הרבה פחות טובים..ממש לא טובים..אבל לילה אחד ועובר. לא נורא בכלל
אז ככה.... חזרנו היום מחמישה ימים של טרק בהרים. המטרה היתה להגיע לפסגה שנקראית poon hill ולראות בה את הזריחה. התחלנו ביום ראשון בנסיעה בג'יפ ישן יחד עם משפחת טגרי שפגשנו פה...טליה אייל ותמר הקטנה, בת 4.5 שלה פורטר משלה ומנשא שבו ישבה לסירוגין לפי רצונה וכשהדרך היתה קצת מסוכנת טילאק הםורטר שלה ביקש שתשב במנשא. אחרי נסיעה בדרך לא דרך..בג'יפ שראה כבר ימים טובים יותר.. במשך כשעתיים התחלנו בטיפוס.... התחלנו ללכת וללכת...... מדרגות ועוד מדרגות ועוד מדרגות...... מלאאאא מדרגות.... מסביבנו נוף משתנה בעיקר ירוק..שפע של מים בכמות לא נתפסת בכלל למי שמגיע מישראל... עוד קצת מדרגות... סדר היום היה כזה שהתעוררנו מוקדם סביב 6 וחצי.... אכלנו א. בוקר ויצאנו לדרך סביב 7 וחצי.. מלבד הפסקות קצרות להסדיר את הנשימה לכנו וטיפסנו. ועוד ןעוד מדרגות..... עד הפסקת צהריים..מנוחה של כשעה והמשך טיפוס של עוד כשלוש ארבע שעות עד למקום הלינה. מה אוכלים? אורז עם ירקות או איטריות עם ירקות או איטריות עם ירקות או אורז עם ירקות.. דאל באט לא אכלנו..וויתרנו משום מה.. פעמיים אכלנו mo mo שאלו כיסונים ממולאים גבינה ירקות או עוף.

1 October 2017

רק על הנסיעה יש המון מה לכתוב... אוטובוס של שנות ה 60... בלי מזגן כמובן. . דרכים משובשות מאד שנוסעים בהם מספר כלי רכב במקביל ורק ברגע האחרון אחד מחליט לעצור או שעוזר הנהג מודיע לנהג על סכנה בדרך או על אפשרות מעבר על ידי כך שהןא עומד בדלת של האוטובוס עם חצי גוף בחוץ ודופק על דופן האוטובוס ואלו הסימנים בינו לבין הנהג. דרך משושבשת כאמור.. בחלקה מפחידה. מאד אבל סהכ מהנה מאאאד. חזרנו עייפים מאאד אבל מרוצים. מחר טרק..8 בבוקר יוצאים. הערב .... הערב הופך להיות קשה..כולנו עייפים מאד בדרכ רעבים. עצבניים. חייבץ ללכ. לישון..נרדמת כבר.
סיימנו יום ארוך.... היה מהנה מאד מרגש מיוחד וחגיגי.. השתתפנו בפסטיבל דושאי..הפסטיבל הכי חשוב לנפאלים. הם חוגגים ניצחון של אחת האלות שלהם על דרקון שאיים עליהם...משהו כזה. בפסטיבל הזה נהוג לבקר את כל בני המשפחה. . עושים מאמצים מיוחדים להגיע לבקר גם מרחוק וגם מחוץ למדינה..כל בני המשפחה נאספים בבית אחד ומתחיל טקס של ברכות שבמהלכט האדם הכי מבוגר בטקס עובר אדם אדם ומברך אותו על ידי הדבקת טיקת אורז אדומה על הצוואר ונעיצת גבעול של צמח מיוחד בשיער. אחר כך כל בני המשפחה מברכים אחד את השני..לפי גיל. המבוגרים מברכים את הצעירים על ידי הדבקת הטיקה..לצעירים אסור להדביק טיקה למי שמבוגר מהם... בקיצור... הדביקו לכולנו טיקה..ברכו אותנו...ואכלנו אוכל מסורתי... מרק בשר כבש..עוף.. דאל באט, תפוח אדמה וירקות... היו גם ממתקים מטוגנים מאורז.. הכל היה נפלא! הנשים כולן לבושות סארי מהמם..צבעוני מאד ויפה. . הילדים מקבלים דמי חג מהסבתא והדודים..וממש היתה חגיגה יפה. אחר כך נסענו לבית של ההורים של אישתו של צ'נדרה המדריך שלנו.. שם גם בורכנו על ידי הסבא..קיבלנו אפילו מעט כסף . רקדנו לשירים נפאליים ובסוף קיבלנו דאל באט

30 September 2017

טיפה יותר יקר פה ממה שחשבתי....או שאני קמצנית. .😄..אני מנסה לזרום ולאפשר לתמר לקנות מה שהיא רוצה..מצד שני להיות המבוגר האחראי..אני מכירה אץ עתמי..שומרת את כל הקניות לרגע האחרון כי אולי נמצא זול יותר וככה מםספסת או קונה יקר יותר.. מנסה לזרום ולזכור שהפעם הבאה שנגיע לכאן....ממממ לא בטוח שתהיה פעם הבאה.... תמר אולי אבל לא אנחנו. המלון שבחרתי חמוד מאד...משפחתי. חדר לא גדול בכלל אבל נקי מאד ונעים. זול. במקום טוב..נראה לי שנחזור הנה גם אחרי הטרק. אחרי הטרק אנחמו בונים גם על מסג בכל הגוף לשלושתינו..נראה לי שיהיה כיף. יהיו לנו יומיים לנוח לפני הראפטינג. סהכ כמשפחה אנחנו מסתדרים לא רע... מעט מתח מידי פעם. .צריך להציב גבולות..להיות סבלניים..אבל סהכ נהנים יחד.. טיול לגמרי שונה מהטיול שלנו כזוג...המשפחתיות עכשיו היא לב העניין ולא הזוגיות שלנו..קצת חסר אבל אני חושבת שאני יודעת להתעלם מהחוסר הזה כשאין ברירה. אנחנו פה בזכות ובשביל תמר וזה מה שחשוב. ❤ עוד מעט הם יתעוררו.. נתארגן לא. בוקר וליציאה לפסטיבל. ✨🌟💫💥
בוקר טוב...שבת..יום כיפור. .לא מרגישים פה. תמר מנסה לצום. אני מוותרת השנה. ניסים כהרגלו לא צם. בשעה 10 יבוא צ'נדרה המדריך שלנו לקחת אותנו להשתתף בפסטיבל הינדי גדול שיש. פה עכשיו. עשינו חישוב קצר והבנו שבדיוק לפני 20 שנה ניסים ואני היינו פה בנפאל ובדיוק בערב כיפור טסנו לבורמה..והשתתפנו גם שם בפסטיבל הזה.. סוג של סגירץ מעגל להגיע הנה ממש באותו הזמן עם תמר. אני מאוד שמחה שבחרנו להגיע דווקא לכאן. באופן מפתיע לא נתקלנו בישראלים בהמוניהם..פה ושם שומעים עיברית..יש מודעות בעיברית על העצים אבל לא בחבורןת רבות של ישראלים. אני תמיד תוהה מה היה קורה אם חבורות של נםאלים היו מגיעות לישראל ומשתלטים לנו על מקומות מרכזיים...מביאים את המסורות הדתיות שלהם לישראל...כמו שבית חבד קיים בעולם...בחיים לא היו נותנים לזה לקרות..ניסיון של שטיפת מוח והתבוללות היו זועקים..הרבנים..אז למה לנו מותר??? בכל אופן...אתמול בערב יצאנו לרחוב המרכזי. .. החל לרדת מבול בךי הפסקה. .כמובן שנרטבנו עם כפכפים וכו...לא נורא. הצטיידנו כל אחד במכנס לטרק...תמר קנתה חצאית יפה ותיק מקסים...אכלנו א. ערב סבירה..לא יותר..

29 September 2017

הגענו לפוקרה. יום שישי ערב כיפור. מלון קטן חמוד עם מאוורר תקרה בלי מזגן. טיסה עברה בשלום..קצרה..שדה תעופה ישן מאד...אוספים את המזוודות כמעט ישירות מהמטוס... בתוכנית היום לצאת קצת החוצה להכיר את הסביבה...מחר ניסע עם המדריך שלנו לפסטיבל שיש עכשיו בנפאל...הוא ייקח אותנו יחד עם עוד משפחות ישראליות למשפחה שלו לחוות את הפסטיבל. ניסיון לשוחח עם תמר על התרבות הנפאלית על ההתרשמות שלה מהאנשים. .טרם צלח. אולי בהמשך משהו ישתנה. אני מרגישה סוג של התנשאות מעל הנםאלים... מצד אחד אני מבינה מאיךה מגיעה ההתנשאות הזו...אנחנו לבנים..מערביים בטוח יודעים הכל יותר טוס מהם..מצד שני למה אנחנו מתנשאים עליהם בבית שלהם? בסביבה שלהם הם יודעים הכל הרבה יותר טוס מאיתנו.... דיסואננס קוגניטיבי. נחשוב על זה בהמשך.
בוקר טוב#! בוקר ראשון בקטמנדו... היום השלישי במסע... הגענו אתמול אחהצ..קצת המומים.. הרבה עייפים..מסריחים ובעיקר שמחים. הטיסות עברו בשלום.. התיקים הגיעו בדרך שלהם... והמלון סביר לגמררי..מים חמים מיטות נקיות מזגן ועוד מעט אפילו א. בוקר. היום טסים..שוב טיסה.... קצרה לפוקרה. חצי שעה טיסה..בתקוה שתעבור בשלום. פגשנו אתמול את המדריך שלנו..נראה נחמד מאד. למעשה הוא לא המדריך הישיר אלא יהיה מישהו מהמשפחה שלו. גם טוב. היום בערב אם הבנתי נכון נפגוש אותו בפוקרה וניסע לראות חגיגות של פסטיבל גדול שיש להם עכשיו פה בנפאל. הוא ייקח אותנו יחד עם עוד משפחות ישראליות. .מקווה שיהיה נחמד. בטוח יהיה נחמד. החלטנו לצאת לטרק ביום ראשון 1.10 במקום ביום שני. פחות זמן להתארגן בפוקרה אבל יש לנו את רוב הציוד לטרק. ככה נוכל לנוח כשנחזור..ובטוח נצטרך לנוח ולעשות מסאג בכל הגוף... בראשון הבא יש לנו את הראפטינג אחר כך חוזרים לקטמנדו ויש לנו 4 ימים פה בקטמנדו. יהיה סבבה וכיף ומהנה ומשפחתי.